כלי מיתר הם כלי זמר המפיקים צליל על ידי פריטה עם קצוות האצבעות על מיתרים מתוחים, הרטט של המיתר יוצר צליל, על ידי קיצור המיתר ניתן להפיק צלילים שונים, כלי מיתר מתחברים עם כל הרכב מוסיקלי.
הכינור והנבל הם כלי פריטה הנזכרים מימי התנ"ך. בכלי המיתר מפיקים את הצלילים על ידי מיתרים רוטטים המחוברים לתיבת תהודה, כשמידות העובי, המתח והאורך של המיתר קובעות את גובה הצליל. בתקופות קדומות, המיתרים היו עשויים מגידים או ממעי. מיתרים אלו נקרעו במהירות, וכן גם הפיקו צליל חלש יותר בהשוואה למיתרי מתכת וניילון בהם נעשה שימוש היום.
הנגינה נעשית באופנים שונים כמו פריטה באצבעות או באמצעות מפרט כמו בגיטרה, עוד וסיטאר. כלי הקשת כמו כינור, צ'לו, וויולה נחשבים גם הם כלי מיתר והצלילים מופקים באמצעות העברת קשת על גבי המיתרים. לעיתים מנגנים בכלי הקשת באצבעות בלבד על ידי פריטה הנקראת פיצ'יקאטו (צביטה).
מספר המיתרים בכלי המיתר משתנה מאחד לשני. הכינור הוא בעל ארבעה מיתרים, ולגיטרה קלאסית, חשמלית ואקוסטית יש לפחות ששה מיתרים. את המיתרים יש להחליף מדי פעם היות והם נשחקים עם הזמן ואיכות הצליל נפגמת.